<h1>ראבי"ה סימן אלף מ"א</h1>
<h2>דף מ.</h2>
שאלני חתני ר' יואל הלוי הא דתנן בפרק היו בודקין (בדיקה) [בדיקות] א' אחד מן העדים איני יודע עדותן קיימת, והקשה לי וכי כששואלין אותו מכירין אתם אותו אם גוי אם יהודי היה הנהרג דהוא בדיקה, וכן התריתם בו וקיבל התראה, אם אמר אחד מן העדים איני יודע אם ישראל היה או איני יודע אם קיבל התראה עדותן קיימת וקטלינן ליה אפומא דחד חס ושלום. והשבתי לו שבע חקירות דרישא דמתני' אינו גוף העדות, שאפילו יאמרו העדים עכשיו הרג פלוני את פלוני והתרינו בו וקיבל התראה, אעפ"כ חוקרין אותן בכולן משום דר' שמעון בן אלעזר דאמר (ל"ב ע"ב) מסיעין את העדים ממקום למקום כדי שתטרף דעתן עליהן ויחזרו בהן אם באו להעיד שקר. הכי נמי רמא עלייהו התורה אילו שבע חקירות כדי שיחזרו בהן ולא יעידו שקר. ומכירים אתם אותו והתריתם בו, והעובד ע"ז את מה עבד ובמה עבד, הוא גוף העדות. שאם לא יאמרו שניהם הכרנו אותו וישראל היה והתרינו בו וקיבל התראה, אין כאן עדות ואינו נהרג. וכן בע"ז שאם לא יאמרו שניהם מה עבד ובמה עבד או בזובח או בקיטור, אין כאן עדות ואינו נהרג. וכל המרבה בבדיקה הרי זה משובח, מילתא באפי נפשה היא לאו אמכירין אתם אותו דקמיה קאי אלא אדבתריה. והכי קאמר כל המרבה בבדיקה הרי זה משובח, כגון בן זכאי שבדק בעוקצי תאנים, שהעידו העדים שהרגו תחת תאינה ובדקו עוקציה גסין או דקין תאנים שחורות או לבנות. הכי נמי המרבה לבדוק במה הרגו בסייף או בארירן כליו שחורים או לבנים בין של נהרג ובין של הורג ובכל עניין שיכול להרבות בבדיקה [כעין זה הרי זה משובח. ועל בדיקה] זו אמרה המשנה מה בין שבע דרישות דקרויין חקירה, לדסיפא דקרי להו בדיקה ולא חקירה, וקאמר באותן ז' אמר אחד איני יודע עדותן בטלה, אע"פ שאינו מן העדות, משום דהוא עדות שאינו יכול להזימה על ידי חקירות והתורה אמרה כאשר זמם, אבל בדיקה שאמר איני יודע, אתה יכול להזימה על ידי חקירות דבהן תלויה ההזמה ואינו גוף העדות הבדיקה הילכך עדותן קיימת.
